אדריכלות נוף הנו תחום מרתק המלווה את ההתפתחות התרבותית, האומנותית והארכיטקטונית שנים רבות. אדריכלי הנוף הראשונים הידועים לנו, אשר עסקו בעיצוב גינות היו הפרסים שתכננו והקימו גנים שלימים נודעו בתור "הגנים המוסלמים". גנים אלו שעל פי רב שמשו ונראו כעין "נווה מדבר" תוכננו בגאומטריה סימטרית של ריבוע המחולק לארבעה חלקים על-ידי תעלות מיים שעוברות בתוכו ומשקות את הצמחים. כבר אז, כמו בעיצוב גינות בימינו, היה שילוב בין צרכים פונקציונאליים לחשיבה אסטטית. לצד עצי פרי וצמחי תבלין אשר שימשו את בעלי הגן, נשתלו גם צמחי נוי שונים.מאז ועד ימינו אנו המשיכה אדריכלות הנוף להתפתח ולהשתנות בהתאם לתקופות ולתרבויות השונות. כולנו מכירים את הגנים הצרפתיים המפוארים, שהידוע בהם הוא כמובן הגן בארמון וורסאי. אלו הם גנים בעל עיצוב מאוד פורמאלי, מוקפד וסימטרי אשר אפיינו במשך שנים רבות את בתי המלוכה והאצילים באירופה. הראשונים שחרגו מהגן הפורמאלי והמוקפד ופיתחו סגנון שונה לגמרי היו האנגלים. הגן האנגלי ידוע בהיותו גן פראי, בעל מראה טבעי, עשיר ומגוון. עיצוב גינות נחשב גם היום לתחום חשוב ומוביל בתרבות האנגלית. באזור אחר לגמרי בעולם, ביפן התפתחה אדריכלות נוף שונה לגמרי ממה שקיים באירופה. הגן היפני ידוע כגן מנימליסטי, מאופק מאוד ומוקפד. הגן משקף באספקטים רבים את התרבות היפנית, האמנות היפנית ותפיסת החיים היפנית. עיצוב גינות יפניות הוא תחום שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות במקומות רבים בעולם. ומהו גן ישראלי? אולי עוד מוקדם מדי להגיד במדינה כל-כך צעירה המאגדת בתוכה תרבויות וסגנונות שונים ומנסה למצוא את דרכה גם בתחום זה. אולי בשנים הבאות יתפתח כאן סגנון ייחודי של עיצוב גינות שנוכל לכנותו: "הגן הישראלי".
